כשאנחנו מעצבים את חדרי הילדים שלנו, רובנו מקדישים תשומת לב למימד מאוד מסוים: מין הילד. לבנות אנחנו נבחר קירות סגולים ומצעים ורודים, לבנים כחול וירוק. גם בעצמל'ה מרבית המיטות, הארונות והשולחנות מחולקים כך. איך ומתי נוצרה התפיסה שהצבע הורוד הוא צבע לבנות, וכחול הוא צבע לבנים?
לפני כ-100 שנה, גם בנים וגם בנות היו לובשים שמלות עד גיל 6 או 7. כל בגדי הילדים נמכרו בצבע לבן. זה נעשה בעיקר ממניעים פרקטיים: ניתן היה להלבין את הבגדים המוכתמים ולהרים את השמלות בשביל להחליף חיתול בקלות.
בסין העתיקה, למשל, צבע בד ורוד היה זול וזמין, בעוד בד כחול היה יקר יותר. הסינים העריכו בנים יותר מבנות, ולכן "שמרו" את הצבע היקר לבנים.
גם כאשר החלו להופיע צבעי פסטל בבגדי ילדים, קצת לפני מלחמת העולם הראשונה, החלוקה לא הייתה מיד ברורה. לדוגמה, כתבה מעיתון ב-1918 מציינת שהיות וכחול הוא צבע יותר "עדין", הוא מתאים לבנות, בעוד ורוד הוא צבע חזק ודומיננטי, ולכן מתאים לבנים.
אחרים טענו שהחלוקה בכלל אינה קשורה למין הילד. כחול מתאים לבלונדינים בעוד ורוד מתאים לבעלי שיער חום. אחרים קבעו שכחול מתאים לבעלי עיניים כחולות, אבל ורוד מתאים לבעלי עיניים חומות. במהלך כל שנות ה-20, בעלי חנויות בגדים אמרו להורים שעליהם להלביש את בניהם בורוד.
במהלך שנות ה-40 התהפכו היוצרות, והתקבעו הצבעים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. מאז, במהלך עשרות שנים, בנים החלו להתלבש "כמו אבא", ובנות "כמו אמא". זאת, באופן עקבי יחסית, מלבד הפסקה של כמה שנים במהלך שנות ה-70.
חדר ורוד עצמל'ה
בעקבות התנועה הפמיניסטית, ילדים שוב החלו להתלבש בצורה חסרת מגדר (יוניסקס). הטענה הייתה שניתן לחנך בנות להיות יותר פאסיביות, דרך לבוש שונה. כאשר בת לובשת מכנסיים במקום שמלה מצויצת, היא יותר חופשיה לרוץ, לשחק ולהיות פעילה. במהלך שנות ה-70, קטלוגים של בגדי ילדים בארצות הברית לא כללו תמונות של ילדות עם בגדים ורודים.
בגדי יוניסקס נותרו פופולארים עד 1985. הסיבה העיקרית למהפך הייתהבדיקות חדשות לגילוי מין התינוק. לפתע, הורים יכלו לדעת מראש אם ייוולדו להם בן או בת, ולרכוש מוצרים בהתאם. כמובן שחברות מסחריות קפצו על הרעיון: עוד ועוד מוצרים הפכו להיות מופרדי-מגדר ולא רק בגדים. במקום לקנות עגלת תינוק בצבע יחיד, הורים אמידים יכלו להרשות לעצמם לקנות עגלה כחולה לתינוק, ולאחר כמה שנים לקנות עגלה ורודה, כאשר נולדה להם ילדה. מצעים לילדים, שולחנות, משחקים - כל מוצר נמכר בצבע המתאים לו.
גורם אפשרי נוסף לפופולאריות של בגדים ממוגדרים הוא, שילדים לומדים את המגדר שלהם בגיל 3 או 4, אך לא מבינים שהמגדר שלהם יישאר קבוע לכל החיים, עד שהם מגיעים לגיל 6-7. באותו זמן הם חשופים למבול פרסומות, המחזקות תפיסות מסוימות על מגדר. כך ילדות לומדות מגיל צעיר שלהיות בת אומר שיער ארוך ושמלה. משום שבגילאים האלה ילדים קנאים לחוקים, ומתחילים למיין חפצים כ"של בנים" או "של בנות".
אז מה אפשר לעשות עם ההפרדה המגדרית הזו? פסיכולוגים אינם ממליצים לבצע חלוקה נוקשה מדי של צבעים ומשחקים שהם "לבנות" ודברים שהם "לבנים". הורים רבים מתקשים להתמודד עם הרעיון, לפיו הבנים הצעירים שלהם רוצים ללבוש "בגדים של בנות", או למרוח לק. מומחי ילדים ממליצים לא לכפות את תפיסות המגדר שלנו על הילדים, ולתת להם לבטא את עצמם כמה שיותר. הדבר גם יעזור להם להרגיש יותר בטוחים בעצמם, וגם ילמד אותם שהעולם איננו מחולק לשחור ולבן - או ורוד וכחול.
ורד ידיד, מנהלת העיצוב והרכש של רשת עצמל'ה, מוסיפה: "כאשר מעצבים את חדר הילדים קיים מגוון גדול של צבעים שניתן לבחור מהם. ניתן לשלב ברהיטים צבעים המזוהים עם בנים או בנות, אך בנוסף ניתן לבחור צבעים נייטרלים כגון תכלת, ירוק וסגול". ידיד מציינת כי "לאחרונה הופיע טרנד הקובע צביעה אחידה לחדר הילדים, ללא שילוב צבעים ברהיטים כגון לבן, מולבן ו-Wash (וואש) ונילה. את הצבע מכניסים בעזרת אביזרים כמו מראה, מתלה, שטיח וכדומה. כך הרהיטים בחדר הילדים יתאימו הן לבנים והן לבנות".
בסופו של יום, מבהירה ורד ידיד כי "אנחנו בעצמל'ה ממליצים להורים לשתף את הילדים בבחירת הריהוט ובבחירת הצבעים. המבחר בחנויות גדול, וניתן להתאים לכל ילד את הצבע שלו. חשוב לקחת בחשבון שהילד גדל מהר, וכדאי לדאוג שהרהיטים ישמשו אותו לאורך זמן ולכן אנחנו ממליצים לשלב צבע ע"י אביזרים ולבחור צבע אחיד לרהיטים. בחנויות שלנו אנחנו מציעים חדרים צבעוניים וגם מחדרים בצביעה אחידה".